בטהובן שכל כך הכרתם

 ...חובבי מוזיקה ותיקים אף תופשים אותה [את הפסטורלית] כשחוקה למדי. ביצוע בכלים היסטוריים יכול אולי לרענן את היחס אל הפסטורלית, וזה הרי לא המקרה הפעם. עם זאת, נגינתה של תזמורת קאמרטה אף כי לא חשפה פנים חדשות ביצירה הציגה אותה בסונוריות מענגת שהושגה בכוח הניצוח והנגנים המצוינים. עוד מלה בהיבט הסונורי: קאמרטה,
בהובלתו של אבנר בירון, הוכיחה שוב כי אפשר ואפשר לנגן בצליל חזק וגדול שממלא את אולם המוזיאון ואת האוזניים, בלי להישמע צווחני אפילו לשנייה. צליל כזה שרר גם ביצירה הנעימה של דיליוס וב״שירים מאוברן״ של קנטלוב. הזמרת האורחת, בת ברצלונה, שיחררה לחלל האולם קול נעים במיוחד, לא גדול אך מלטף ומופק בטעם.