The Israel Camerata Jerusalem

You are here

בוזבזה כאן תחמושת

קונצרט הפתיחה של תזמורת קמראטה המטיר על הקהל שפע של נכסי רפרטואר. אלא שכך יצר את מה שהצרפתים מכנים "מבוכת המבחר"
מאת: 
חגי חיטרון
הארץ-גלריה
22/9/2014

בקונצרט פתיחת העונה של תזמורת קאמרטה, בניצוח מנהלה ומייסדה אבנר בירון, נורה על הקהל מבחר מגניפיקטים: שלושה בארוקיים ואחד ישראלי עכשווי. המטר היה שופע, עם "יצירה אחת יותר יפה מהשנייה", כמו שהיו אומרים בעברית עילגת ישנה, והטענה היחידה היא שאולי בוזבזו כאן נכסי רפרטואר שיכלו לשרת שתי תוכניות ולא אחת, ושאולי פאר מתוצרת ויוואלדי (זו היתה היצירה הכי ידועה בתוכנית) מטשטש פאר לא פחות מוצלח מתוצרת טלמן.

מה הפתרון לצרות טובות כאלה? אין פתרון. רק להשיב, למשל, ש"אין החמור (המבקר) נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובים" (מתוך שפע), לא מרשה לעצמו ליהנות אלא מחפש בכוח פגמים, משהו לטעון נגדו, להסתייג.

קרן השפע נפתחה במגניפיקט גרמני בסול־מג'ור של טלמן, שלהערכתי לא בוצע בארץ מעולם, ובמרכזו פרק מקהלה מדהים על המלים "גבורות עשה בזרועו", לצד פרקים יפהפיים אחרים. כבר ביצירה זו היה אפשר להתרשם שנבחרת הזמרים הסולנים מציגה מגוון מעניין של צבעי קול ושל שימוש בקול: הסופרן המטופח וההגשה התיאטרלית (במובן חיובי) של עינת ארונשטיין, הקונטרטנור המיוחד של צבי עמנואל מריאל (ישראלי שעושה חיל בחו"ל וכאן הוא פנים חדשות), הטנור החזק של מרסל בקמן, אורח מהולנד, והבריטון רב ההבעה של גיא פלץ.

כצפוי, השיא הבארוקי היה המגניפיקט הידוע של ויוואלדי (מס' 610), ואחריו – מגניפיקט של אלבינוני בסול מינור, נפלא אף הוא. שילוב יצירה קצרה מיוחדת ושמה "היפוכונדריה", לשבעה קולות, מאת המלחין הבארוקי הצ'כי זלנקה, היה תוספת פינוק וגיוון.

שיא האירוע כולו הגיע בסוף, עם בכורה ל"הללויה" של יוסף ברדנשווילי, ש"ביזבז" ביצירה זו מעייני המצאות שיכלו לפרנס שתי יצירות. "הללויה" היא יצירה ראוותנית מפוארת ("מגניפיקט", אחרי הכל), שמושרת בלטינית, עברית ויידיש, וכהתרשמות ראשונה אפשר לדווח שהיא "תיאטרליות מוזיקלית" במיטבה.