שרון קם זימרה בקלרינט

זה היה מוצרט, ביצירה - הקונצ'רטו לקלרינט - שמציבה את אחד השיאים של מה שאפשר לכנות "פשטות נשגבת", עם אחת מאמניות הקלרינט המובהקות של ימינו ועם תזמורת קאמרטה. שרון קם ביצעה את היצירה, כמקובל למדי כיום, בקלרינט שמנעדו רחב יותר ("קלרינט באסט" יכול לרדת שלושה טונים אל מתחת לטון הנמוך ביותר של קלרינט רגיל, וקטעי פראזות שבהן אכן שוטט מוצרט באזור זה בולטים ביצירה ומפליאים את האוזן). נגינתה של קם את פרק האדאג'ו היתה זימרה ממש, המצדיקה את מלות ההתפעלות הצפויות; המנצח־האורח רובן גזריאן הוביל את תזמורת קאמרטה ברמה שאנו מורגלים בה מידי המנצח והמנהל המוסיקלי אבנר בירון.

היה גם קוריוז, הפרעונת – שאיכשהו לא חיבלה בשלמות: שניות אחדות לאחר התחלת האדאג'ו נשמעה פתאום באולם מין צפירה־שריקה נמשכת, אולי הופעל משום מה אחד מאמצעי האזעקה. המנצח הורה להפסיק, שרון קם חייכה והעירה בעברית משפחתית - "טוב שלא השפריצו עלינו גם מים מהתקרה". לאחר עוד כמה שניות נפסק המיטרד והפרק נוגן שוב מההתחלה. גם בפעם המי־יודע־כמה אי אפשר אלא להשתאות נוכח מוסיקה מהתקופה המכונה קלאסית, סוף המאה ה-18, שמטרימה בעדינות פאתוס כעין רומנטי של המאה ה-19, מממשת אותו במירקם שקוף קל כמו שרק מוצרט היה מסוגל. הקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט מחייב אמנות נגינה משוכללת אבל אינו מציג שום ראוות וירטואוזיות. כמו כדי לפצות על כך ניגנו קם והתזמורת כהדרן (לאחר סיום הקונצרט בעיבוד ל"הרהורים על תאיס" של מאסנה), עיבוד לאריה מתוך "לה צ'נטרנטולה" של רוסיני. הקהל יצא מסוחרר.

...

מה יהיה בהמשך העונה של קאמרטה, מה הכי אטרקטיבי בתוכנית שלה? בדרך כלל אין זה מומלץ לרכוש מנוי לכל הקונצרטים של תזמורת אחת, חרף החיסכון המושג במחיר. עדיף להרכיב תוכנית מעורבת ובה קונצרטים נבחרים, מלוקטים מהתוכניות של תזמורות אחדות. במקרה של תזמורת קאמרטה (לפחות במבט אישי של הח"מ) הכלל הנ"ל מאותגר: בתוכנית שלה לעונת 2014-2013 כל הקונצרטים כמעט נראים אטרקטיביים מאוד.